מה אומר החוק הישראלי על זיוף קילומטראז?

עבירה פלילית, אחריות אזרחית ופסיקה עדכנית

זיוף קילומטראז הוא עבירה פלילית בישראל. מהם העונשים, ומה זכויות הקונה שנפגע?

זיוף קילומטראז אינו רק עניין מוסרי — הוא עבירה פלילית על פי חוק העונשין הישראלי. סעיף 417 לחוק העונשין עוסק בקבלת דבר במרמה, ועשויה להיות לו רלוונטיות ישירה כאשר מוכר מציג קילומטראז מזויף כדי לקבל תמורה גבוהה יותר.

מה אומר החוק הפלילי?

מי שמבצע זיוף קילומטראז עלול להיתבע בגין עבירת מרמה, קבלת דבר במרמה ועשיית מסמך כוזב. עונש מקסימלי על קבלת דבר במרמה עומד על 3 שנות מאסר, ובמקרים מחמירים — עד 5 שנים.

האחריות האזרחית של המוכר

מעבר לפן הפלילי, קונה שנפגע יכול לתבוע את המוכר בבית משפט אזרחי ולדרוש: • החזר ההפרש בין המחיר ששולם למחיר ריאלי • פיצויים בגין נזק ממשי (תיקונים, ירידת ערך) • ביטול העסקה במקרים קיצוניים

פסיקה תקדימית

בפסיקה ישראלית נקבע שגם אם הקונה לא הוכיח נזק כספי מדויק, עצם הזיוף מקנה זכות לפיצוי. בתי המשפט נוהגים לפסוק לטובת קוני רכב שהוכיחו שהמוכר ידע על הזיוף.

אם גיליתם זיוף קילומטראז אחרי הקנייה — שמרו את כל ראיות הבדיקה (תדפיס קליר קאר, חשבוניות, תמונות). הן קריטיות לתביעה.

כיצד להוכיח זיוף בבית המשפט?

1. דוח היסטוריית קילומטראז מקליר קאר המציג ירידה
2. חוות דעת של מכונאי מוסמך על שחיקה חריגה
3. מדבקות שירות ישנות שמצביעות על קילומטראז גבוה יותר
4. עדות של מוכר קודם או גורם שירות

מה עושים בפועל?

אם גיליתם שהרכב שרכשתם עבר זיוף קילומטראז, פנו מיד לעורך דין המתמחה בדיני צרכנות. אפשר גם לפנות לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ולהגיש תלונה. בכל מקרה — אל תמתינו, כי יש מגבלת זמן על הגשת תביעות.